נשרף

to-infinitive: להישרף / לְהִשָּׂרֵף ‎
action noun: הישרפות / הִשָּׂרְפוּת ‎

Hebrew

Root
שׂ־ר־ף‎ (ś-r-p)

נִשְׂרַף • (nisráf) third-singular masculine past (nif'al construction, future יישרף / יִשָּׂרֵף‎, active counterpart שָׂרַף‎)

(intransitive) to burn, to be burned
- 2007, Rona Kenan (lyrics and music), “הפעם האחרונה [The Last Time]”:
  ‏כָּל הַ גְּשָׁרִים כְּבָר נִשְׂרְפוּ מִזְּמַן / רָק אֲנִי לֹא רָאִיתִי מֵ רָחוֹק עָשָׁן‎‎
  All the bridges already burned down long ago / Only I did not see smoke from afar

Conjugation of נִשְׂרַף‎ (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: להישרף / לְהִשָּׂרֵף‎ action noun: הישרפות / הִשָּׂרְפוּת‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	נִשְׂרַפְתִּי‎		נִשְׂרַפְנוּ‎
	second	נִשְׂרַפְתָּ‎	נִשְׂרַפְתְּ‎	נִשְׂרַפְתֶּם‎	נִשְׂרַפְתֶּן‎
	third	נִשְׂרַף‎	נִשְׂרְפָה‎	נִשְׂרְפוּ‎
present		נִשְׂרָף‎	נִשְׂרֶפֶת‎	נִשְׂרָפִים‎	נִשְׂרָפוֹת‎
future	first	אֶשָּׂרֵף‎		נישרף / נִשָּׂרֵף‎
	second	תישרף / תִּשָּׂרֵף‎	תישרפי / תִּשָּׂרְפִי‎	תישרפו / תִּשָּׂרְפוּ‎	תישרפנה / תִּשָּׂרֵפְנָה‎¹
	third	יישרף / יִשָּׂרֵף‎	תישרף / תִּשָּׂרֵף‎	יישרפו / יִשָּׂרְפוּ‎	תישרפנה / תִּשָּׂרֵפְנָה‎¹
imperative		הישרף / הִשָּׂרֵף‎	הישרפי / הִשָּׂרְפִי‎	הישרפו / הִשָּׂרְפוּ‎	הישרפנה / הִשָּׂרֵפְנָה‎¹
notes		Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.