מיפה

Hebrew

Etymology

From the root מ־פ־י (m-p-y).

Verb

מיפה / מִפָּה • (mipá) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart מופה / מֻפָּה)

  1. to map, to chart

Conjugation
Conjugation of מיפה / מִפָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְמַפּוֹת
  • action noun: מיפוי / מִפּוּי
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first מיפיתי / מִפִּיתִימיפינו / מִפִּינוּ
second מיפית / מִפִּיתָמיפית / מִפִּיתמיפיתם / מִפִּיתֶםמיפיתן / מִפִּיתֶן
third מיפה / מִפָּהמיפתה / מִפְּתָהמיפו / מִפּוּ
present מְמַפֶּהמְמַפָּהמְמַפִּיםמְמַפּוֹת
future first אֲמַפֶּהנְמַפֶּה
second תְּמַפֶּהתְּמַפִּיתְּמַפּוּתְּמַפֶּינָה1
third יְמַפֶּהתְּמַפֶּהיְמַפּוּתְּמַפֶּינָה1
imperative מַפֵּהמַפִּימַפּוּמַפֶּינָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.