ליטף

to-infinitive: לְלַטֵּף ‎
action noun: ליטוף \ לִטּוּף ‎

Hebrew

Root
ל־ט־ף‎

From the root ל־ט־ף‎ (l-t-p).

ליטף \ לִטֵּף • (litéf) (pi'el construction)

Conjugation of ליטף \ לִטֵּף (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְלַטֵּף‎ action noun: ליטוף \ לִטּוּף‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	ליטפתי \ לִטַּפְתִּי‎		ליטפנו \ לִטַּפְנוּ‎
	second	ליטפת \ לִטַּפְתָּ‎	ליטפת \ לִטַּפְתְּ‎	ליטפתם \ לִטַּפְתֶּם‎	ליטפתן \ לִטַּפְתֶּן‎
	third	ליטף \ לִטֵּף	ליטפה \ לִטְּפָה‎	ליטפו \ לִטְּפוּ‎
present		מְלַטֵּף‎	מְלַטֶּפֶת‎	מְלַטְּפִים‎	מְלַטְּפוֹת‎
future	first	אֲלַטֵּף‎		נְלַטֵּף‎
	second	תְּלַטֵּף‎	תְּלַטְּפִי‎	תְּלַטְּפוּ‎	תְּלַטֵּפְנָה‎¹
	third	יְלַטֵּף‎	תְּלַטֵּף‎	יְלַטְּפוּ‎	תְּלַטֵּפְנָה‎¹
imperative		לַטֵּף‎	לַטְּפִי‎	לַטְּפוּ‎	לַטֵּפְנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.