חתר

Hebrew
Root
ח־ת־ר (ḥ-t-r)

Verb

חָתַר • (khatár) third-singular masculine past (pa'al construction)

  1. to row, to scull
  2. to erode, to undermine

Conjugation
Conjugation of חָתַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לחתור / לַחֲתֹר
  • action noun: חֲתִירָה
  • passive participle: חָתוּר
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first חָתַרְתִּיחָתַרְנוּ
second חָתַרְתָּחָתַרְתְּחֲתַרְתֶּם1חֲתַרְתֶּן1
third חָתַרחָתְרָהחָתְרוּ
present חוֹתֵרחוֹתֶרֶתחוֹתְרִיםחוֹתְרוֹת
future first אחתור / אֶחֱתֹרנחתור / נַחֲתֹר
second תחתור / תַּחֲתֹרתַּחַתְרִיתַּחַתְרוּתחתורנה / תַּחֲתֹרְנָה2
third יחתור / יַחֲתֹרתחתור / תַּחֲתֹריַחַתְרוּתחתורנה / תַּחֲתֹרְנָה2
imperative חתור / חֲתֹרחִתְרִיחִתְרוּחתורנה / חֲתֹרְנָה2
notes
  1. Pronounced חָתַרְתֶּם and חָתַרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָתַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לחתור / לַחְתֹּר
  • action noun: חֲתִירָה
  • passive participle: חָתוּר
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first חָתַרְתִּיחָתַרְנוּ
second חָתַרְתָּחָתַרְתְּחֲתַרְתֶּם1חֲתַרְתֶּן1
third חָתַרחָתְרָהחָתְרוּ
present חוֹתֵרחוֹתֶרֶתחוֹתְרִיםחוֹתְרוֹת
future first אחתור / אֶחְתֹּרנחתור / נַחְתֹּר
second תחתור / תַּחְתֹּרתַּחְתְּרִיתַּחְתְּרוּתחתורנה / תַּחְתֹּרְנָה2
third יחתור / יַחְתֹּרתחתור / תַּחְתֹּריַחְתְּרוּתחתורנה / תַּחְתֹּרְנָה2
imperative חתור / חֲתֹרחִתְרִיחִתְרוּחתורנה / חֲתֹרְנָה2
notes
  1. Pronounced חָתַרְתֶּם and חָתַרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

References
  • “חתר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.