היניק

Hebrew
Root
י־נ־ק (y-n-q)

Verb

הֵינִיק • (heiník) third-singular masculine past (hif'il construction)

  1. to nurse, breast-feed, suckle

Conjugation
Conjugation of הֵינִיק (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְהֵינִיק
  • action noun: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first הֵינַקְתִּיהֵינַקְנוּ
second הֵינַקְתָּהֵינַקְתְּהֵינַקְתֶּםהֵינַקְתֶּן
third הֵינִיקהֵינִיקָההֵינִיקוּ
present מֵינִיקמֵינִיקָהמֵינִיקִיםמֵינִיקוֹת
future first אֵינִיקנֵינִיק
second תֵּינִיקתֵּינִיקִיתֵּינִיקוּתֵּינֵקְנָה1
third יֵינִיקתֵּינִיקיֵינִיקוּתֵּינֵקְנָה1
imperative הֵינֵקהֵינִיקִיהֵינִיקוּהֵינֵקְנָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.