האשים

to-infinitive: לְהַאֲשִׁים
action noun: הַאֲשָׁמָה

Hebrew

Root
א־שׁ־ם (ʾ-š-m)

הֶאֱשִׁים • (he'eshím) third-singular masculine past (hif'il construction)

Conjugation of הֶאֱשִׁים (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהַאֲשִׁים action noun: הַאֲשָׁמָה
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הֶאֱשַׁמְתִּי		הֶאֱשַׁמְנוּ
	second	הֶאֱשַׁמְתָּ	הֶאֱשַׁמְתְּ	הֶאֱשַׁמְתֶּם	הֶאֱשַׁמְתֶּן
	third	הֶאֱשִׁים	הֶאֱשִׁימָה	הֶאֱשִׁימוּ
present		מַאֲשִׁים	מַאֲשִׁימָה	מַאֲשִׁימִים	מַאֲשִׁימוֹת
future	first	אַאֲשִׁים		נַאֲשִׁים
	second	תַּאֲשִׁים	תַּאֲשִׁימִי	תַּאֲשִׁימוּ	תַּאֲשֵׁמְנָה¹
	third	יַאֲשִׁים	תַּאֲשִׁים	יַאֲשִׁימוּ	תַּאֲשֵׁמְנָה¹
imperative		הַאֲשֵׁם	הַאֲשִׁימִי	הַאֲשִׁימוּ	הַאֲשֵׁמְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.